Vayedaber

Simple Havroutah

Nazir

Daf 29b

לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּזָכָר — שֶׁכֵּן אִיסּוּר אֶחָד, תֹּאמַר בִּנְקֵבָה — שֶׁשְּׁנֵי אִיסּוּרִין.

Traduction

No, you cannot make this claim, because if you say that this is true with regard to a male, when bringing his offering involves only one uncertain prohibition, i.e., that he might be bringing non-sacred animals into the Temple courtyard, shall you also say that this is the case with regard to a female, whose case includes two prohibitions? This concludes the baraita.

Rachi non traduit

אמרת לא אם אמרת בזכר. לכך הוא נאכל:

שכן. אין בו אלא איסור אחד דדילמא שומן הוא מאי דאכל והשתא קמייתי חולין לעזרה:

תאמר בנקבה. דדילמא רוח הפילה או דבר שלא נתחייבה עליה קרבן וקא פגע בשני איסורין:

Tossefoth non traduit

אמרת לא. אמור מעצמך שלזה לא נקישם אם אמרת בזכר שבו [איסור] אחד דחולין בעזרה קאכיל תאמר בנקיבה שיש שני איסורין חולין בעזרה ואיסור נבלה לכך מביאה חטאת העוף ואינו נאכל אלמא אית ליה דין שחיטה לעוף מן התורה וחולין שנשחטו בעזרה דאורייתא:

מַאי שְׁנֵי אִיסּוּרִין? לָאו אִיסּוּר נְבֵילָה וְחוּלִּין בַּעֲזָרָה? מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא: וְדִילְמָא מִיחַיַּיב עֲלֵיהּ, מִשּׁוּם דְּמִיתְחֲזֵי כִּתְרֵין אִיסּוּרִין מִדְּרַבָּנַן!

Traduction

The Gemara asks: What are these two prohibitions? Are they not the prohibition against consuming an unslaughtered animal carcass by eating a bird killed by pinching, and the prohibition against bringing non-sacred animals into the Temple courtyard? This shows that the prohibition against bringing non-sacred animals into the Temple courtyard applies by Torah law according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda. Rav Aḥa, son of Rav Ika, objects to this: And perhaps one is not liable for these prohibitions by Torah law, rather, the baraita means that one is liable for this because it appears like two Torah prohibitions, although they actually apply only by rabbinic law.

Rachi non traduit

מאי שני. דקאמר דקא משוי לה למליקה ואית בה איסור נבילה וחולין בעזרה אלמא דסבירא ליה לר' יוסי דשחיטת העוף מן התורה וחולין בעזרה מן התורה:

ה''ג מתקיף לה רב אחא בר איקא דילמא. מאי שני איסורין בתרין איסורין מדרבנן דאיסור מליקה ואיסור חולין בעזרה ליתא אלא מדרבנן:

Tossefoth non traduit

מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא דילמא תרין איסורין דרבנן. אבל דאורייתא לא הויין תרי איסורי דאין שחיטה לעוף מן התורה וחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא וצ''ע אם ההיקשא דרשה גמורה היכי קאמר לא אם אמרת בזכר שכן איסור אחד תאמר בנקבה שכן שני איסורין דרבנן הא אין משיבים בהיקש ויש לומר דודאי ההיקש דרשה גמורה לענין שיש תקנה לספק יולדת במה שמביאה חטאת העוף אבל מה שאמר התנא שאינו נאכל חומרא דרבנן הוא ומן התורה הוא נאכל דאין שחיטה לעוף וחולין בעזרה אין דאורייתא ורבנן החמירו למ''ד דאית ליה בעלמא חולין שנשחטו בעזרה דאורייתא וקיימא לן בכל דוכתי דחטאת העוף בא על הספק ע''כ דרשה גמורה הוא שהרי מליקת העוף הוי כשחיטת חולין והכי מוכח כל הסוגיא כך לשון רש''י (בכריתות דף ז:):

לֵימָא כְּתַנָּאֵי: עַד מָתַי מַדִּיר אֶת בְּנוֹ בְּנָזִיר — עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים.

Traduction

§ The Gemara returns to the question of whether the ruling that a man can impose naziriteship on his son is a halakha transmitted to Moses from Sinai or whether it is part of the boy’s education. Let us say that this is parallel to a dispute between tanna’im. As it is taught: Until when can a father vow that his son should be a nazirite? It is until the son develops two pubic hairs; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, says: It is until he reaches the age of vows, usually approximately a year earlier, when he demonstrates an understanding of the nature of vows. If he vows at that age and comprehends the significance of his utterance, his vow is valid.

Rachi non traduit

עד שיביא שתי שערות. דהיינו עד בן שלש עשרה שנה דמבן י''ב שנה ועד י''ג שנה אם אדם יודע לשם מי נדר ולשם מי הקדיש דבריו קיימין והכי תנן במסכת נדה בפרק יוצא דופן (נדה דף מה:):

Tossefoth non traduit

לימא כתנאי וכו' עד שיביא שתי שערות. דהיינו מיום י''ג שנה ויום אחד ואילך רבי יוסי בר' יהודה אומר עד שיגיע לעונת נדרים היינו שנת י''ג די''ב שנה נדריו נבדקין:

מַאי לָאו תַּנָּאֵי הִיא? דְּרַבִּי סָבַר הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, וְאַף עַל גַּב דְּהִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, מַדִּיר לֵיהּ וְאָזֵיל עַד דְּמַיְיתֵי שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, סָבַר כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, וְכֵיוָן דְּנָפֵיק מֵרְשׁוּתֵיהּ — תּוּ לָא מִיחַיַּיב?

Traduction

What, is it not the case that this is a dispute between tanna’im: As Rabbi Yehuda HaNasi holds that it is a halakha transmitted to Moses from Sinai with regard to a nazirite, and therefore even though the son has already reached the age of vows and is capable of making his own decision with regard to the vow, this halakha states that the father continues to vow for him until he develops two pubic hairs, the sign of maturity. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who says that the father can vow for the son only until he reaches the age of vows, holds that he imposes a vow on his son in order to educate him in mitzvot, and since the son has left the father’s supervision to the degree that he can utter his own vows, the father is no longer obligated to educate him in this area of halakha.

Rachi non traduit

מאי לאו תנאי היא. ורבי דאמר עד שיביא שתי שערות קסבר דהלכה היא בנזיר שהאיש מדיר את בנו בנזיר ומשום הכי מדיר ליה עד שיביא שתי שערות ואע''ג שהגיע לעונת נדרים:

ורבי יוסי בר' יהודה. סבר דטעמא לא הוי אלא כדי לחנכו במצות והילכך כיון דהגיע לעונת נדרים ונפיק ליה מרשותיה תו לא מיחייב לחנכו במצות והיינו דקאמר עד שיגיע לעונת נדרים:

Tossefoth non traduit

ואע''ג דהגיע לעונת נדרים [מדיר] ליה. דמופלא סמוך לאיש דרבנן דמן התורה הוא קטן וברשות אביו הוא:

כיון דנפק ליה מרשותיה. בעצמו מצי לידור בנזיר אם ירצה תו לא מיחייב וכ''ע מופלא סמוך לאיש מדרבנן:

אָמְרִי: לָא. דְּכוּלֵּי עָלְמָא הֲלָכָה הִיא בְּנָזִיר, וְהָכָא בְּ''מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ'' קָמִיפַּלְגִי.

Traduction

The Gemara rejects this argument. The Sages say in response: No; this is not the correct explanation of that dispute, as one can say that everyone, both Rabbi Yehuda HaNasi and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, agrees with Rabbi Yoḥanan that it is a halakha with regard to a nazirite, and here they disagree with regard to the issue of a minor one year before he or she reaches majority. In other words, they dispute the case of a child who utters a vow when he is almost mature, on the verge of puberty. It is an accepted halakha that the vow of this child is valid if he understands its meaning. The dispute concerns the source of this halakha.

Rachi non traduit

מופלא הסמוך לאיש. קטן שיודע להפלות ולומר בזמן שהוא סמוך לאיש דהיינו בן י''ג לשם מי נדר לשם מי קידש:

רַבִּי סָבַר: מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּרַבָּנַן, וְאָתְיָא דְּאוֹרָיְיתָא דָּחֲיָא דְּרַבָּנַן. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּאוֹרָיְיתָא.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi holds that the status of a minor one year before he or she reaches majority applies by rabbinic law, and therefore the halakha by Torah law that a father can vow on behalf of his son comes and overrides the decree that one who is near the age of maturity is considered an independent adult with regard to vows, which is by rabbinic law. And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that the status of a minor one year before he or she reaches majority applies by Torah law. Consequently, the halakha that a father can vow on behalf of his son does not apply to this case.

Rachi non traduit

רבי סבר מופלא הסמוך לאיש מדרבנן הוא. דבודקין את נדריו אם יודע למי נדר שמקיים את דבריו והילכך הלכה למשה מסיני היא בנזיר דהאב מדיר את בנו בנזיר אתי דאורייתא ודחי דרבנן:

ור' יוסי ברבי יהודה סבר מופלא הסמוך לאיש מדאורייתא. נדרי מעליא הוו וכיון דמדאורייתא נפיק ליה מרשותיה דאב תו לא חיילי עלויה נדרי דאב איש הוי מבן י''ג שנה ולא בפחות שלא מצינו בכל התורה שיהא קרוי איש בפחות מבן י''ג אבל בבן י''ג מצינו שקראו הכתוב איש כדכתיב (בראשית ל''ד:כ''ה) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו וגמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני י''ג שנה הוו והרוצה לחשוב יצא ויחשוב:

Tossefoth non traduit

אתיא דאורייתא. נזירות דאביו ודחי יציאתו מרשות אביו דלא הוי אלא מדרבנן ואפילו סמוך לאיש כי בדקינן ליה דיודע להפלות:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְוֹת, וּמוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ — דְּרַבָּנַן הִיא. רַבִּי סָבַר: אָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן וְדָחֵי מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ דְּרַבָּנַן.

Traduction

And if you wish, say instead that everyone agrees that a father vows for his son in order to educate him in mitzvot, which means it is by rabbinic law, and likewise the status of a minor one year before he or she reaches majority is also by rabbinic law. In that case, the tanna’im dispute the following: Rabbi Yehuda HaNasi holds that the mitzva of education, which applies by rabbinic law, comes and overrides the status of a minor one year before he or she reaches majority, which is also by rabbinic law.

Rachi non traduit

ה''ג ואיבעית אימא דכולי עלמא כדי לחנכו במצות ומופלא הסמוך לאיש דרבנן ורבי דאמר עד שיביא שתי שערות דקסבר אתי חינוך כו': רבי יוסי אומר לידע וכו': בשלמא לר' יוסי. דאמר האיש אינו מדיר את בנו אלא עד שיגיע לעונת נדרים:

Tossefoth non traduit

ואיבעית אימא כ''ע כדי לחנכו ומופלא סמוך לאיש דרבנן. וקשה היכי מצי סבר לחנכו דבפרק שני דחולין (דף כח.) משמע דיש שחיטה לעוף מן התורה וא''כ היכי אכיל מליקה וצ''ל דלהך לישנא נימא דנייתי ולא יאכל כמו חטאת העוף שבא על הספק [בפ' כל שעה] (פסחים דף כח.):

וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה דְּאָמַר עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, קָסָבַר: לָא אָתֵי חִינּוּךְ דְּרַבָּנַן וְדָחֵי מוּפְלָא הַסָּמוּךְ לְאִישׁ.

Traduction

And Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who said that a father can vow for his son only until he reaches the age of vows, holds that the mitzva of education by rabbinic law does not come and override the status of a minor one year before he or she reaches majority. Consequently, there is no necessary connection between this dispute of tanna’im and the argument between Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish as to whether the ruling that a father can impose naziriteship on his son is a halakha transmitted to Moses from Sinai or an educational tool.

לֵימָא הָנֵי תַּנָּאֵי כִּי הָנֵי תַּנָּאֵי, דְּתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי חֲנִינָא שֶׁהִדִּירוֹ אָבִיו בְּנָזִיר, וֶהֱבִיאוֹ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וְהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בּוֹדְקוֹ לֵידַע אִם הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת, אִם לֹא הֵבִיא.

Traduction

With regard to the dispute concerning the time period for a father’s vow on behalf of his son, the Gemara suggests: Shall we say that the dispute between these tanna’im is like the dispute between those other tanna’im, as it is taught in a baraita (Tosefta, Nidda 5:9): An incident occurred involving Rabbi Ḥanina in which his father vowed that he should be a nazirite when he was a minor, and they brought him before Rabban Gamliel, and Rabban Gamliel examined him to discern if he had already developed two pubic hairs, in which case the vow would not take effect, or if he had not developed them, which would mean that the vow was valid.

Tossefoth non traduit

לימא הני תנאי כי הני. דפליגי אם מדירו [עד] שתי שערות או עד שיגיע [לעונת נדרים ולימא] לאו דוקא דבזה ליכא שום דחוי וה''נ איכא בפרק כל שעה (פסחים דף לח.):

והביאו לפני ר''ג לבדקו. פי' ר''ת באותו יום הביאו לפני רבן גמליאל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה וקאמר ת''ק לידע אם הביא שתי שערות אם לא הביא והיה יתר מבן י''ג שנה ויום אחד:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֵידַע אִם הִגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, אִם לָאו. אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַל תִּצְטַעֵר לְבוֹדְקֵנִי, אִם קָטָן אֲנִי — אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל אַבָּא, אִם גָּדוֹל אֲנִי — אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל עַצְמִי. עָמַד רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ, אָמַר: מוּבְטָח אֲנִי בָּזֶה שֶׁמּוֹרֶה הֲלָכָה בְּיִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ: לֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל.

Traduction

Rabbi Yosei says that Rabban Gamliel examined him to discern whether he had reached the age of vows or not, which he maintains is the decisive factor. The child said to Rabban Gamliel: My teacher, do not go to the trouble of examining me, since if I am a minor I shall be a nazirite due to my father’s vow, and if I am an adult, I shall be a nazirite due to my own vow. Rabban Gamliel arose and kissed the child on his head. He said: I am certain of this child that he will eventually become an authority of halakha for the Jewish people. They said: In fact, it was only a few years later that the child issued rulings for the Jewish people.

Tossefoth non traduit

רבי יוסי אומר. ובתוספתא גרסינן ר' יוסי ב''ר יהודה לידע אם הגיע לעונת נדרים שהיה יתר מי''ב שנה ויום אחד דנדריו נבדקין:

אמר לו רבי אל תצטער. אל תטרח לבדקני שהריני נזיר ממה נפשך אם קטן אני אהא בשביל אבי אם גדול אני אהא בשביל עצמי והשתא ס''ד דה''ק אם קטן אני לגבי קבלת נדרים דהיינו לפני הגעתי לעונת נדרים ואם גדול אני לענין קבלת נדרים דהיינו כשהגיע לעונת נדרים ולכך קמייתי הש''ס בשלמא לר' יוסי ב''ר יהודה דאמר דאף מי שהגיע לעונת נדרים לא מצי אביו מדיר ליה היינו דקאמר אם קטן כו' ואם גדול אני אהא בשביל עצמי דמשמע שאין אביו יכול להדירו:

בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְעוֹנַת נְדָרִים, הַיְינוּ דְּקָאָמַר ''אִם קָטָן אֲנִי אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל אַבָּא''. אֶלָּא לְרַבִּי, דְּאָמַר: עַד שֶׁיָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת — ''וְאִם גָּדוֹל אֲנִי אֶהְיֶה בִּשְׁבִיל עַצְמִי'',

Traduction

The Gemara explains its suggestion: Granted, according to the opinion of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, who said that a father can vow on behalf of his son only until he reaches the age of vows, this is why the child said: If I am a minor I shall be a nazirite due to my father, as he means: If I have not yet reached the age of vows. However, according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said that a father can vow naziriteship for his son until he develops two pubic hairs, despite the fact that he is already mature with regard to vows, what is the meaning of: And if I am an adult, I shall be a nazirite due to my own vow?

Rachi non traduit

היינו דקאמר אם קטן אני. שלא הגעתי לעונת נדרים אהא נזיר בשביל אבא ואם גדול אני שהגעתי לעונת נדרים אהא בשביל עצמי:

אלא לרבי. הא אע''ג דהוי גדול דהגיע לעונת נדרים ברשותיה דאבוה קאי להזירו האמר עד שיביא שתי שערות ביד האב להזיר את בנו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source